טעויות ומיתוסים לגבי מיחזור, פלסטיק ואריזות

טעויות ומיתוסים נפוצים לגבי מיחזור, פלסטיק ואריזות + ההתייחסות הנכונה אליהן:

מיתוס מס' 1:

בעולם כיום, רק כ- 9% מהאריזות נשלח למיחזור, אז למה למחזר?  הנתון אכן נכון, אבל, הוא מעוות ונכון רק כאשר מכניסים למשוואה מדינות רבות וגדולות (כגון מדינות באפריקה ובאסיה) שלא עושות מיחזור כלל. במידה ומנטרלים את המדינות האלה, הנתון הזה קופץ ועולה משמעותית. כיום, ממוצע המיחזור האירופאי עומד על מעל לכ- 40% וישנן מדינות באירופה שנתון המיחזור בהן עומד על כ- 52%… זאת מעל הדרקטיבה, שהגדירה יעד מיחזור של 22.5% מיחזור עד שנת 2016.

כמובן, שגם את נתונים אלה יש ואפשר לשפר – דבר זה יעשה ונעשה ע"י שיפור המודעות וע"י הכנסת טכנולוגיות מיחזור חדשות, שייעלו וישפרו את התהליך, בכל שלביו.

התמונה הנ"ל מתארת את ערכי המחזור המוערכים, כפי שנסקרו בשנת 2019, לשנת 2017 ואחורה, התמונה מהקישור הבא: לחץ כאן.

כמו כן, בשנת 2017 מיחזרו באירופה 58.2% מבקבוקי ה- PET שיוצרו (כאשר כאן הכוונה ספציפית לבקבוקים ולא למחזור כללי). ראו לעניין זה את הקישור שלהלן: https://www.petcore-europe.org/news-events/202-2017-survey-on-european-pet-recycle-industry-58-2-of-pet-bottles-collected.html

נתוני האמת מציגים מיחזור של 1.9 מיליון טון חומר שהגיע למפעלי המיחזור, ממנו יוצרו 1.4 מיליון טון של חומר ממוחזר, ששימש לייצור מוצרים חדשים. ראו את הקישור להלן: https://www.plasticsrecyclers.eu/pet-recycling-industry-installed-capacity-reviewed.

מיתוס מס' 2:

לא ניתן למחזר יותר מפעם אחת. כלומר, את האריזות הממוחזרות כבר לא ניתן למחזר שוב – פשוט לא נכון! ניתן למחזר אריזות ממוחזרות העשויות מחומר PET (בתנאים מייטביים) בלופ אינסופי ואנו עושים זאת באופן קבוע, כבר שנים רבות. היחוד במיחזור PET הוא שניתן, בתהליך פשוט יחסית, להחזיר לחומר את מלא תכונותיו המקוריות. התהליך מבוצע כיום בהקפים גדולים בעולם, לאפשר שימוש ב- PET ממוחזר לייצור אריזות חדשות ובקבוקים חדשים. ראה את האיור המצורף למטה. כיום, קיים תהליך מחזור חדשני הנקרא "מחזור כימי" – במחזור כזה איכות הפלסטיק אף משתפרת ומגיעה לרמה של פלסטיק בתולי – תהליך ושיטה זו הולכים ותופסים תאוצה, הבעיב היחידה היא שהמחיר יקר יותר משיטת המחזור המכאני, הסטנדרטית.

רק חשוב לציין כי בטכנולוגיה הקיימת היום, אנו בפלסטו-ווק עובדים על מקסימום מחזור של כ- 80% (זהו אחוז גבוה מאוד לכשעצמו) ושאר החומר, ה- 20%, הוא חומר נקי/בתולי, שאינו ממוחזר, זאת כדי לעמוד בתקני מגע עם מזון המחמירים שלנו. כך שהשכבה של החומר הבתולי, היא זו שתיגע במזון ולא החומר הממוחזר, שנמצא בתווך – החומר מיוצר בטכנולוגיית ABA – טכנולוגייה שפותחה לאחרונה, כדי לאפשר תקן מגע עם מזון מחמיר, לחומר הממוחזר.

להסבר נוסף לגבי התמונה הנ"ל + מאמר בנושא, כנסו לקישור הבא (ראה בתחתית הדף): https://www.petmonomerrecycling.org/
 

מיתוס מס' 3:

למה למחזר אם אפשר להשתמש במארזים מתכלים / ממקורות מתחדשים? המארזים המתכלים מהווים אחיזת עניים בלבד!!! מארזים אלה מהווים בעיה סביבתית אף גדולה בהרבה ממארזי הפלסטיק בכלל, זאת בשל סיבות רבות ומגוונות, המפורטות להלן:

1. תחילה חשוב מאד להבהיר שההתייחסות היא רק לאריזות אשר מתכלות בקומפוסט, ועומדות בתקן להתכלות בקומפוסט – 13432 ISO. בשוק נפוצים חומרים הנושאים את התואר "מתכלה", בשלל תנאים אחרים (OXO, BIO וכדומה), אלו אינן מתכלות. לאחרונה נאסר באירופה השימוש בחומרים OXO מתכלים כלל.
2. אריזות מתכלות בקומפוסט, יתאימו במרבית המקרים להתכלות בקומפוסט תעשייתי (אין הכוונה לקומפוסט רגיל / ביתי). בארץ לא פועל אף מפעל לקומפוסט תעשייתי, ולכן פתרון זה אינו ישים בארצנו.
3. גם כאשר יהיה מתקן כזה, מרבית האריזות לא יגיעו לקומפוסט, מאחר ובכניסה למתקן מבוצע מיון. כל מוצר שנראה כמו פלסטיק רגיל, ישלף ולא יעבור לתהליך הקומפוסטציה, כדי שלא לפגוע באיכות המוצר של יצרן הקומפוסט.
4. בנוסף, במידה והאריזות המתכלות, שעשויות מחומרים אורגניים (תירס, סויה ועוד…) יחליפו לגמרי את הפלסטיק, כמובן ששדות הגידול הקיימים כלל לא יספיקו ויצטרכו לברא (לכרות) מאות אלפי ואף יותר, דונמים של יערות, בכדי לעמוד בצריכה האדירה – נזק סביבתי גדול ממדים…!
5. כמו כן, שדות גידול, בכלל ובפרט של האריזות המתכלות, נחרשים באופן תדיר – החריש של הקרקע משחרר לאטמוספרה גז חממה, הגורם להתחממות כדור הארץ – למארזים יש טביעת רגל פחמנית גדולה מאוד בפי מאות ואלפים, יותר, מאשר יש לפלסטיק – ועצם השימוש בהם מרחיב את הבעיה הסביבתית המרכזית הקיימת היום.
6. חומר מתכלה עדיין מכיל חומרים כימיים שיכולים להשתחרר למזון. במידה והמארז אכן מתקמפסט, הוא משחרר את החומרים הרעילים הללו לסביבה / למזון. מגע בפלסטיק מתכלה עם מזון יכול להרעיל את המשתמשים, זאת בשונה מאשר שימוש בפלסטיק שאינו מתכלה. הסיבה היא שהפלסטיק המתכלה אמור להתפרק בתנאים של חום ולחות, כפי שקורה הרבה פעמים עם מזון בהובלה ובאחסנה, ואז ניתן למצוא חלקיקים של חומרים אלו במזון.
7. כיום, מאחר ואין ייצור מקומי של מתכלים, מכל סוג שהוא – כל המארזים והחד פעמי המתכלים, מיובאים רובם מסין. חשוב לזכור שחומר ממוחזר שמיובא, הוא אינו נפחי – לדוגמא, מכולה של חומר ממוחזר (למרות שחלק מסויים ממוחזר בארץ), שוות ערך לכ- 6 מכולות של אריזות, במידה והיו מיובאות באותו המשקל במכולה – למשל, אריזה מתכלה שמיובאת מסין, מגיעה לכאן בכפי 6 יותר הובלה וממרחק של עשרות מונים יותר רחוק… המשמעות, רק של עניין זה היא נזק סביבתי גדול.

ובנימה אישית – לפני כ- 10 שנים פלסטו-ווק היתה בין החברות הראשונות והחלוצות בנושא המארזים המתכלים (עבדנו עם חומר שנקרא PLA – חומר מתכלה העשוי מתירס), אבל כשהבנו שחומרים מסוג זה בעצם אינו סביבתי ובבחינה בהיבט רחב יותר הוא אפילו מזיק, הפסקנו את העבודה איתו ופעלנו לשימוש בחומרים ממוחזרים.

מקורות מידע (לחץ על הקישור): אריזות מתכלות מעצימות את הפגיעה בסביבה , האם פלסטיק המתפרק ביולוגית הוא באמת יותר טוב לסביבה , סיכום המחקר שבוצע על קצב ההתפרקות של סוגי פלסטיק שונים מתכלים ושאינם מתכלים

לעוד סרטון של ערוץ כאן 11, בנושא: לחץ כאן

בתמונה למעלה: כתבה שפורסמה בכלכליסט, בנושא הטעיית הצרכנים ושקר המתכלים…
 

לכתבה ב- Ynet מתאריך 09.01.2022 – "בלוף הכלים המתכלים – מזיקים יותר מכלי פלסטיק"

מיתוס מס' 4:

אין בארץ מפעל מחזור וכל האריזות נשלחות לחו"ל וחלקן מגיעות לים – נתחיל דווקא מהסוף – כ- 100% מאריזות הבקבוקים שנשלחות לחו"ל (או יותר נכון בעיקר לתורכיה) עוברות מיחזור מלא – חומר הגלם שמוחזר מגיע בחלקו גם לישראל בחזרה – דבר זה, באופן חד משמעי, מצמצם את זיהום הפלסטיק. המחזור לבקבוקים ולאריזות PET, גם כיום ב- 2021, הינו כלכלי ועובדה זו עושה את שלה…

עכשיו, לגבי מפעל המיחזור – בארץ, לפני זמן לא רב פעל בארץ מפעל מחזור, שלצערנו, בשל חוסר תמיכה ממשלתית והיטלים רבים שהושטו עליו – המפעל נסגר. אך כיום (2021), נפתח מפעל מחזור חדש, משמעותי ואיכותי, ל- R-PET בשם Green PET Recycling.

מיתוס מס' 5:

למה לא פשוט להשתמש פשוט ברב פעמי? – כאן חשוב להבין שמדובר באריזות (ולא בחד פעמי מהסוג שמביאים לפיקניקים וכו'), אריזות אלה לא ניתנות להחלפה ברב פעמי, זאת בלי לשנות מהותית ומשמעותית את איכות החיים, יוקר המחייה והכלכלה המפותחת, הקיימים היום. כמו כן, אם אנחנו אכן נמנע מלהשתמש בפלסטיק בתחום האריזה, אנו נצטרך לקחת חומוס, טופו, גבינה, עוגות ועוד, בכיסים…?!
בנוסף, אם הם לא יהיו ארוזים בפלסטיק, זמן התוקף שלהם היה עשירית, אם לא פחות, מהזמן הקיים היום. כלומר, פי עשר יותר עבודת חקלאות / תעשייה / הובלה / ייצור ועוד – עובדה זו לא רק שיוצר נזק כלכלי אדיר, היא מייצרת זנק סביבתי גדול בהרבה…

להלן כתבה מ- 2020, ברשת ה- BBC, בנושא: לחץ כאן

בנוסף, התחליפים הרב פעמיים / האחרים לפלסטיק אינם באמת נותנים מענה אמיתי – כאן חייבים לקחת בחשבון את ה- LCA (Life Cycle Assessment הערכת מחזור חיים – כל התהליך שעובר המארז עד סופו) ניקח לדוגמא את שקית הפלסטיק החד-פעמית השנואה מהסופר (פשוט כי לגבי שקיות הפלסטיק עשו הרבה מחקרים – וניתן להשליך משקיות הפלסטיק באותו האופן גם על אריזות הפלסטיק), השאלה הנכונה כאן היא בעצם: "כמה פעמים צריך להשתמש בשקית רב פעמית / אחרת, כדי שזו תהייה עדיפה סביבתית על אותה כמות של שקיות חד פעמיות מפלסטיק?"

לפי מחקר של המשרד לאיכות הסביבה של דנמרק, מ- 2018, המספרים הם:

* שקית פלסטיק אקולוגית: 37 פעמים.
* שקית נייר: 43 פעמים.
* שקית כותנה: 7100 פעמים – במילים אחרות, שקית כותנה רב-פעמית אחת מזהמת כמו 7100 שקיות חד-פעמיות!!! ולכן צריך להשתמש בה מספר זה של פעמים כדי שהשימוש בה יהיה משתלם. אגב, שקיות מכותנה אורגנית: 20,000 פעמים!!! מסתבר שכותנה אורגנית מזהמת הרבה יותר מכותנה רגילה, מה שמראה שוב שאינטואיציה בנושא הזה עלולה להטעות…

להלן קישור לכתבה על המחקר הנ"ל: (*)https://phys.org/news/2018-08-reuse-bags.html

המספרים האלה לוקחים בחשבון את העלות הסביבתית משלב הייצור והשינוע ועד לטיפול סוף "חייהם". מספרים אלו גם לוקחים בחשבון שהרבה מהשקיות סופר משמשות פעם נוספת כשקית זבל (כ- 80% בקנדה למשל). ובאמת, במדינות שבהם חוקקו חוק לאיסור שקיות פלסטיק בסופרים, נרשמה עליה משמעותית בצריכת שקיות זבל מפלסטיק, שהן הרבה יותר כבדות ומזהמות.

להלן קישור לכתבה בנושא הנ"ל: (*)https://www.dailysignal.com/…/why-bans-on-plastic-bags-and…/

למסקנה זו הגיעו גם ממשלות קנדה ואנגליה, שזיהו בין היתר ששקיות הפלסטיק הן דווקא אופציה טובה לסביבה. להלן קישור לכתבה: (*)https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_shopping_bag…

לסרטון מעניין ונחמד, המסביר את הנושא הנ"ל, אפשר להיכנס לקישור הבא, שנעשה ע"י – מטיילים בארץ

מיתוס מס' 6:

מחזור או לא מחזור, בסוף כל הפלסטיק מגיע לים – הפלסטיק היחיד שכן מגיעה לים, ממדינות המערב, הוא מלכלוך בחופים, וזו כמות קטנה יחסית, אך לא זניחה. כך שאם רוצים משהו טוב לעשות מקומי ובמיידי, זה ללכת לחוף ולאסוף פסולת. ופוליטית, מודעות וקנסות ואכיפה מוגברים על מלכלכים, יעזרו. מאידך, הרוב המוחלט של הפלסטיק שמגיע לים מגיע ממספר קטן של מדינות עולם שלישי באזורים מרובי אוכלוסין, עם ניהול פסולת לא טובה. זה מאוד ממוקד: כ- 90% מהפסולת הפלסטית מגיעה רק מ-10 נהרות! רובם באסיה ובאפריקה.
להלן קישור לכתבה: (*) https://www.weforum.org/…/90-of-plastic-polluting-our-ocea…/

סין לבדה אחראית על 28% מהפסולת הפלסטית עולמית שאיננה מוטמנת כהלהכה ולכן עלולה להגיע לים. אידונזיה על 11%, הפיליפינים וויאטנם, על אף היותם מדינות קטנות יחסית אחראיות על כ-6% כל אחת! מצרים, שכנתנו, אחראית על כ-3% מהפסולת העולמית בים. בישראל לשם השוואה הנתון הוא 0.06%.
להלן קישור לכתבה: (*)https://ourworldindata.org/plastic-pollution…

מיתוס מס' 7:

אריזות הפלסטיק הם גורם זיהום מספר אחת, לכן עדיף לא להשתמש בהן בכלל – אריזה היא מרכיב חיוני במערכת אספקת המזון המודרנית. ריכוז מרבית אוכלוסיית העולם בערים מאפשרת שמירה על השטחים הפתוחים, וקיום חיים תוך צמצום ההשפעות על הסביבה. מנגד ריחוק מקורות המזון ממקומות הצריכה מחייב שימור המזון לאורך זמן ושינועו למרחקים הולכים וגדלים. לפני עידן האריזה המודרנית, יותר מ- 50% מהמזון שיוצר, לא הגיע כלל לצרכנים.

מרכיב האריזה מהווה לרוב חלק קטן מכלל ההשפעות על הסביבה של מוצר מזון. אריזה נכונה מבטיחה שהמזון שיוצר אכן יגיע לצרכן בצורה בטוחה.

חלוקת ההשפעות  על הסביבה של מיכל חלב. האריזה נושאת 3.5% מהעלות הסביבתי של החלב, אבל מצמצמת משמעותית את פחת המוצר, ועקב כך מועילה לסביבה. https://www.packagingdigest.com/food-packaging/what-in-world-foodwaste-reduce-isit1612/page/0/1

לסיכום

העולם במשבר ואנחנו צריכים מודעות ואקטיביזם כדי להציל אותו. אבל, הוא חייב להיות אקטיביזם חכם ומיודע, כדי שיהיה לו סיכוי אמיתי…!

אנחנו בפלסטו-ווק מייצרים אריזות שיבטיחו הגנה מיטבית ובטיחות המוצרים הנארזים, תוך התחשבות בצרכי הסביבה. זו הסיבה המרכזית לבחירת חומר הגלם מסוג PET ממוחזר, כחומר הגלם העיקרי למוצרינו. PET הוא חומר הגלם הפלסטי הממוחזר ביותר בעולם, דבר שמאפשר גם לנו להתבסס על חומר ממוחזר כמקור עיקרים לייצור המוצרים. כל המוצרים כמובן עומדים בכל דרישות התקן הישראלי לפלסטיק הבא במגע עם מזון.

שימוש ב- PET ממוחזר מבקבוקים ואריזות מזון, לייצור אריזות מזון חדשות, מהווה יישום ממשי של גישת הכלכלה המחזורית, אותו מנסים לקדם בשנים האחרונות בעולם. השימוש בחומר ממוחזר מאפשר חיסכון משמעותי במשאבי העולם, מאחר ואינו מבוסס על נפט כמקור לחומר הגלם, אלא על מוצרים לאחר השימוש. המוצרים גם מתאימים היטב למיחזור חוזר, שוב ושוב. יתרון משמעותי נוסף נובע מהשימוש באותו מחומר ממנו מיוצרים בקבוקי המשקאות הקלים, ואחר ורק לבקבוקים אלו יש מערך איסוף מסודר ברחבי הארץ.

• בריכוז המידע בדף זה, נעזרנו בניסיון והידע של מנהלי החברה, כולל מידע רב מפירסומים ומחקרים, שאת חלקם צירפנו כקישורים לדף. את הכל ערך ונתן הערות ותוספות – מר עוזי קלברמן – מומחה לפלסטיק ולמחזור (כיום, יועץ בתחום האריזה, לשעבר מנכ"ל אביב מחזור וכותב מדריך האריזה המקיימת, שיצא לאור ב- 2021).